ממצאי מחקר חדש מגלים: סימני הזדקנות וגיל ברשתית, היא שכבת הרקמה בחלק האחורי של גלגל העין, האחראית בעיקר על חישת אור, יכולים לשמש כדי לחזות סיכון למחלת פרקינסון עתידית.
המחקר בשם "פער הגיל ברשתית כסמן ביולוגי המנבא סיכון עתידי במחלת פרקינסון" פורסם בכתב עת רפואי חדש.
צור/י קשר עם מומחה
חייגו 058-644-5151 בכל שעה |
הזדקנות היא תהליך ביולוגי מורכב ואינספור הדרכים בהן גופים משתנים לאורך זמן נותרו לא מובנים לחלוטין. מחקרים אחרונים מראים כי המבנה הפיזי של הרשתית משתנה ככל שאנשים מתבגרים. צוות בראשות מדענים סיניים ערך ניתוח על מנת לראות אם השינויים הללו ברשתית יכולים לסייע לחזות סיכון עתידי לפרקינסון.
אישוני העיניים יכולים להיות חלון לשלב של הערכת המחלה
אישוני העיניים עשויים להיות חלון לשלב הערכת המחלה, כך מלמדים החוקרים. כהרחבה של מערכת העצבים המרכזית, הרשתית מהווה חלון ייחודי ונגיש המאפשר לחקור את בריאותם של תאי עצב ושל כלי דם במוח.
הצוות ערך ניתוחים באמצעות נתונים מבנק הנתונים של בריטניה המכיל מידע הקשור לבריאות עבור יותר מ-500,000 תושבי בריטניה בגילאים הנעים בין 40-69, בין השנים 2006-2010. על מנת לקבוע את גיל הרשתית החוקרים השתמשו ב-AI.
יותר מ-19,000 תמונות רשתית המגיעות מ-11,052 אנשים ללא מצבים בריאותיים כרוניים ידועים. הנתונים הללו הוזנו לתוך אלגוריתמים של מחשב, יחד עם נתונים על גילאי המטופלים, והמחשבים זיהו תכונות הקשורות לגיל בתמונות.
בשלב השני הצוות חישב את גיל הרשתית עבור 35,834 אנשים שלא חלו בפרקינסון בתחילת המחקר. בקרב הנתונים נמצא כי הגיל הממוצע עמד על 56.7 שנים, קצת יותר ממחצית מהמשתתפים הם נשים.
עח פי גיל הרשתית המחושב הצוות של המחקר קבע פער גיל רשתית – קרי ההבדל בין גיל הרשתית ובין גיל כרונולוגי של המשתתפים בפועל. פער גילאים גדול יותר ברשתית פירושו שהרשתית של האדם נראית מבוגרת יותר ממה שגילו האמיתי מלמד.
המחקר סייע למצוא 63 מקרי פרקינסון עוד לפני שאלו התפתחו במהלך מעקב שנערך במשך 5.83 שנים. על פי ניתוחים סטטיסטיים נמצא כי כל עלייה של שנה בפער הגילאים ברשתית קשור לסיכוי גבוה ב-10% יותר ללקות בפרקינסון בשלב מסוים. הרבעון של החולים בעל פער הגילאים הגבוה ביותר היה בסיכון של כמעט פי 5 לחלות בפרקינסון, ביחס לרבעון הנמוך יותר.
פחות מקרי פרקינסון בעתיד?
ניתוחים נוספים מראים כי ניתוח פער הגילאים ברשתית יכול לחזות את הסיכון לפרקינסון בדיוק דומה למודל סיכון מבוסס הכולל גורמים כמו גיל, מגדר, סטטוס עישון ועוד. ערך הניבוי של גיל הרשתית וגורמי הסיכון המבוססים המעידים על אפשרות של פרקינסון עתידי היו דומים במחקר. כך, מקווים החוקרים לצמצם את מקרי הפרקינסון.